חשיבהרגשה

תרגול חיבור הלב והשכל

מלמד לחשוב בצורה מיטיבה

זמן פנוי

שקט

על התרגול

החשיבהרגשה היא דיאלוג פעיל בין השכל החושב והלב המרגיש. כשאנחנו לומדים להשתמש בשניהם אחד עם השני הדבר משפר מאוד את יכולת החשיבה שלנו.
באופן טראגי כמעט המדיטציה שמלמדים במזרח מבקשת שנמנע מלחשוב באופן פעיל במהלך המדיטציה ובאותה מידה המדיטציה במסורת המערבית (הגות ותפילות דתיות) ראתה ברגשות משהו בזוי ונחות שכדאי להתעלם ממנו. שתי המסורות האלו טעו, אלו שני מנגנונים שעובדים הכי טוב כשהם עובדים יחד. הרגשות נותנים פידבק למחשבות שלנו וככה מכוונים ועוזרים לתקן את החשיבה שלנו. והחשיבה שלנו עוזרת לנו להיות ביקורתיים כלפי הרגשות שלנו שהרבה פעמים שוגים.

הוראות לתרגול אישי

א. שבי או שכבי בצורה שתהיה לך נוחה במקום שקט, עדיף בלי אנשים, רדיו, טלוויזיה או טלפון רוטט שיסיחו את דעתך.
ב. שימי לב לתחושות הגופניות שלך, התרכזי באלו שהן הכי לא נוחות.
ג. לאחר זמן מה, התחילי לחשוב. חשבי על מה שאת רוצה, על בעיות, תקוות, אולי על ספר שאת קוראת.
ד. כל כמה זמן או אם את חשה תחושות לא נעימות רבות מדי הפסיקי לחשוב והפני את תשומת ליבך לתחושותייך ושוב התרכזי באלו שהן הכי לא נוחות ולאחר מכן חזרי לחשוב. 
ו. מומלץ לעשות את התרגיל כשלפעמים העיניים סגורות ולפעמים פקוחות.

הוראות לתרגול עם אנשים נוספים

א. יושבים במעגל או אחת מול השניה.
ב. מתחילים בעצימת עיניים – מתרכזים בתחושות הלא נעימות ומתחילים לחשוב על מה רוצים לדבר.
ב. כשרוצים פוקחים את העיניים – ממשיכים להתרכז בתחושות הלא נעימות ולחשוב.
ג. כשכל חברי הקבוצה פוקחים עיניים אפשר לדבר בקול רם. 
ד. אם מישהו עוצם שוב את עינייו, שאר המשתתפים צריכים לחזור להיות בשקט (יש להיות עירניים למצב העיניים של האחרים). 
ה. כשכולם שוב עם עיניהם פקוחות אפשר שוב לדבר בקול רם וחוזר חלילה.