ביקורתקסט

תרגול חשיבה ביקורתית

מפתח חשיבה ביקורתית

מוביל להבנה מעמיקה של הטקסט

מלמד להתווכח בצורה מיטיבה

טקסט בעל תוכן פילוסופי

טלפון או מחשב (לתרגול האישי)

על התרגול

הביקורתקסט הוא תרגול שנוצר בהשראת כמה מקורות שונים: 1. בהשראת תרגול פילוסופי שנקרא "דיאלוג סוקרטי" ממנו לקחתי את עקרון הקונצנזוס (לא מתקדמים בלי שכולם מסכימים). 2. בהשראת דמותו של סוקרטס שנהג להציק לתושבי אתונה בשאלות. 3. בהשראת תרגול ה"דיבייט" שהוא ויכוח תחרותי, 4. בהשראת קארל פופר, הפילוסוף האהוב עלי, שדגל בביקורת ובהדגשתן של בעיות. 5. בהשראת אוסקר ברניפיה, אדם שמזהה ומלמד את הפילוסופיה כתרגול. 6. ובהשראת החברותא, אולי צורת הלמידה המוצלחת ביותר שבה קבוצה של שווים נפגשת ומתווכחת על תוכן מסויים שמעניין אותה.
בביקורתקסט אנחנו מתרגלים את מיומנויות החשיבה הביקורתית והויכוח שלנו על ידי זה שאנו נותנים כוח למתנגדות בקבוצה, למי שיש לה בעיה עם מה שקורה, עם מה שנאמר או נקרא. בדרך זו אנו יוצרים חיכוך אינטלקטואלי רב ככל שניתן בתוך הקבוצה.   

הוראות לתרגול האישי

א. בוחרים טקסט שרוצים לעבוד איתו. מומלץ שזה יהיה טקסט פילוסופי, כלומר טקסט שטוען טענות על נושא כזה או אחר, טקסט שאפשר להסכים איתו או להתנגד אליו. 
ב. קוראים את הטקסט וכל פעם שעולה בעיה או משהו חיובי ראוי לציון מעתיקים את החלק שרוצים להתייחס אליו, ומדביקים בדף (מומלץ להשתמש בטלפון או מחשב) בפורמט כתיבה רגיל. 
ג. לאחר שהעתקנו והדבקנו אנחנו כותבים שאלות שהיינו רוצים לשאול את המחבר באותו עניין בפורמט כתיבה עם קו תחתון (לא משנה הפורמט, העיקר שיהיה לכל פעולה פורמט אחר ושיהיה עיקבי), 
ד. לאחר מכן כותבים תגובה שלנו לדברים – שבח או התנגדות מנומקים בפורמט כתיבה קו נטוי. 
ה. לאחר מכן כותבים סייג לתגובה שלנו – אם כתבנו דברי שבח מחפשים משהו שלילי לומר על הטקסט ואם כתבנו דברי ביקורת מחפשים משהו חיובי לומר על הטקסט.
בסוף עוברים על מה שכתבנו לראות שאנחנו מרוצים מהדברים ואם לא, לתקן.

הוראות לתרגול הקבוצתי

בתרגול קבוצה של אנשים נפגשת וקוראת ביחד טקסט לבחירתם, הטקסט והדינמיקה יעלו בעיות שונות שעמן הקבוצה תתמודד.
מומלץ שלכל משתתפת יהיה טקסט משלה. מומלץ שנטל הקריאה יעבור בין כל המשתתפות במהלך הערב. יש לקרוא בקצב כזה שגם הקוראת תוכל להבין ולחשוב על מה שהיא קוראת תוך כדי.
מתחילים לקרוא את הטקסט. ברגע שעולה בעיה לאחת המשתתפות היא מעלה אותה ואז מתרחש התהליך הבא: 
1. הבנת הבעיה  – הקבוצה צריכה להבין מה הבעיה. הבעיה יכולה להיות אי הבנה של הטקסט, אי הסכמה עם הטקסט, אי הסכמה עם מישהו מהקבוצה, צורך ללכת לשירותים, רצון להקריא או כל דבר שרלוונטי למפגש.
2. מענה לבעיה – אחרי שהבעיה הובנה יש לנסות לתת לבעיה מענה.   
3. אם הבעיה שעולה היא אי הסכמה עם הטקסט או בין משתתפות יש לנהוג באופן הבא:
א. קודם כל אנחנו שואפות להגיע להסכמה כנה ומלאה של כל המשתתפות. זה לא אומר שנגיע לשם, אבל הדרך לשם היא עיקר התרגול.
ב. יש להבין את המחלוקת – מהו התוכן עמו מישהי לא מסכימה. מומלץ מאוד להתעכב, לדייק ולנסח בבהירות את הנקודה השנויה במחלוקת. ההבנה המדוייקת של המחלוקת מקלה מאוד על פתרונה היעיל והמספק לכל הצדדים.
ג. כל מחלוקת נוטה להישען על מחלוקות עמוקות יותר, למשל צד אחד חושב שצבא חובה זה חשוב והצד השני חושב שזה פשע. הסוגיה הזו נשענת על סוגיות עמוקות יותר של מקומו של הפרט מול החברה ומשמעות החיים. אז אחרי שהבנו את המחלוקת יש להיות פתוחות לשאלות חדשות עליהן יושבת המחלוקת המקורית ולנסות ליישב אותן.
ד. אם וכאשר הגענו לשורש המחלוקת ופתרונה אותה אפשר לחזור למחלוקת המקורית ולתת לה מענה. אם לא, ניתן לדיון ללכת ולהעמיק עד שנגיע לשורש הבעיה וננסה ליישב אותה. אני מאמין שעם מספיק העמקה בסוף מגיעים להכרעה כלשהי שמבוססת על הסכמה.
4. בתרגול של ויכוח הרוחות עשויות להתלהט, שזה דבר טוב אבל לפעמים זה עשוי להיות יותר מדי ואף מטרגר. מסיבה זו חשוב שיהיה מעין "safe word" למקרה שמישהי מרגישה שזה עבר את הגבול שלה והיא צריכה רגע של שקט. בדרך כלל כשאחת מרגישה ככה כדאי לכל הקבוצה רגע לעצור ולהיות כל אחת עם עצמה. כדאי להחליט על סימן קבוע (אני ממליץ על הסימן של עצימת עיניים אבל כל סימן יכול לעבוד כל עוד כולן מסכימות עליו) ואם מישהי עושה את הסימן הזה זה אומר שכולן מתבקשות רגע להפסיק לדבר, לנוח, אולי לעצום עיניים לעשות מדיטצייה, לחשוב ולהרגיש מה קורה, אחר כך להתייחס למצוקה שעלתה, לתת לה מענה ואם היא קיבלה מענה וכולן רוצות אז לחזור למחלוקת.