אציע ארבעה עקרונות עבודה שהם נכונים לכל התרגולים, גם לעבודה בזוגות/קבוצות. העקרונות הם במידה רבה פרשנות שלי להוראות שנתן פטנג'לי, מחבר היוגה סוטרות, לעבודת האסאנה, התנוחות של היוגה:
1. יש לדאוג לצורה
ב"צורה" הכוונה למבנה של התרגיל אותו אנחנו מקיימים, תנוחה ביוגה או תנועה בטאי צ'י למשל. הצורה נותנת לתרגול את המבנה שלו. אנחנו שואפים לקיים את הצורה כמה שיותר אבל חשוב לתת קדימות לשני הערכים האחרים שאציג כדי להתאים את הצורה לצרכים, ליכולות ולמבנה הייחודי שלנו באותו רגע.
2. יש לדאוג לנוחות (זו מהות הגישה שאני מכנה "טיפולית")
בהקשר של יציבות גופנית המורה הטוב ביותר שלנו הוא הגוף שלנו, שדרך נוחות ואי נוחות מכוון אותנו למבנה היציב והבטוח ביותר. המשמעות של דאגה לנוחות היא לשים לב למה לא נעים ולחפש את הדרך הנעימה ביותר לבצע את הפעולה הרצויה (תנוחה או תנועה). חלק מהדאגה לנוחות כולל שחרור מאמצים לא נעימים. חשוב להוסיף ולציין שהדאגה לנוחות במהלך התרגול גם מונעת פציעות. אחת המטרות החשובות ביותר של כל התרגולים המוצעים כאן היא ללמוד להקשיב לתחושות שלנו, להבין אותן ולהתייחס אליהן.
3. יש לדאוג ליציבות
מהבחינה החוויתית יציבות נמדדת בכמה אנחנו לא זזים. מבחינה פיסיקלית יציבות נמדדת ביכולת של דבר להישאר או לחזור לנקודת שיווי המשקל שלו יחסית לכוחות שפועלים עליו. מדבר זה נובע ששימוש בכוח, במאמץ עוזר לשמור על יציבות אבל חשוב לדאוג שהמאמץ הזה יהיה נעים אחרת הוא לא באמת מייצב אותנו לאורך זמן. הגוף שלנו נותן לנו פידבק איזה מאמץ תורם ליציבות ואיזה לא, מאמץ לא נעים הוא מאמץ לא מייצב וכדאי לשחרר אותו, מאמץ נעים כדאי לשמור.
4. את שלשת האיכויות הללו יש לחפש בדרך של ניסוי וטעייה. יש להכיר בכך שאף פעם לא נגיע לפעולה המושלמת אבל החתירה אליה מבטיחה למידה ושיפור.
