א. בטיפול אנחנו מתחילות בשיחה שאני משתדל לכוון לבעיות, כאבים וקשיים של המטופלת אותם אני מנסה להבין (קארל רוג'רס טען שהדבר החשוב ביותר שמטפל רגשי יכול להציע למטופליו זה לנסות להבין אותם) ואיפה שאני לא מבין משהו אני שואל עד שאני מבין. מנקודת מבט תרגולית המהלך הזה מלמד את המטופלת להתחבר לכאב שלה ולהביע אותו בצורה בהירה ומובנת דרך הפידבק של השאלות וההתיחסויות שלי.

ב. אחרי שאני חושב שאני מבין את בעיותיה של המטופלת אני מציע לה את מה שאני חושב על מה שהיא הציגה בפני – אולי הזדהות עמה, אולי עצה איך להתמודד עם הבעיה, אבל יחד עם אלו אני מזמין ומעודד אותה להביע אי-הסכמה איתי אם מה שאני אומר לא מתאים לה או לא נכון בעיניה. באופן זה אני מחזק את היכולת שלה לעמוד על דעתה ועוזר לה לדייק את ההבנה שלי אותה ואת העזרה שאני מציע לה. אוסיף ואומר שאני מאמין גדול בתרגול ככלי טיפולי ולכן הרבה מהעצות שלי יכוונו לשם – איזה תרגול את יכולה לעשות בעצמך שיעזור לך להתמודד עם הקושי שלך.

ג. אחרי שמיצינו את השיח אנחנו עוברים לשלב הגופני. אני מזמין את המטופל לשכב על מזרון יוגה איך שבא לו (על הצד, הבטן או הגב), אפשר גם להתחיל בישיבה או בעמידה, מה שהכי נוח למטופל. ואני מתחיל לעשות למטופל עיסוי בהתאם לדברים שעלו במהלך השיחה (מקומות של כאב או קושי בגוף. גם עם מרכז המפגש הוא לא עניין גופני מומלץ לעבוד גם עם הגוף כי הרבה דברים עצורים בו, דברים שאי אפשר לתקשר אותם דרך הדיבור או רק דרך הדיבור). אין לי צורת עיסוי אחידה – אני עושה פריסטייל עם השראה משיאטסו, עיסוי תאילנדי, שיטת אילן לב (שלמדתי באופן מסודר) ועיסוי רקמות. העיקר מבחינתי הוא כאמור לא מה שאני עושה אלא מה שהמטופל עושה תוך כדי הטיפול ואני מזמין אותו: 

1. לעצור אותי ברגע שמשהו שאני עושה לא נעים לו. 

2. לתקן ולדייק את העשייה שלי (פחות/יותר לחץ, לאט/מהר יותר, למעלה יותר, עוד הצידה וכו'). 

3. להתנגד פיזית למה שאני עושה (נגיד אני מזיז לו את הזרוע במעגל אז אני מבקש ממנו לנסות לקבע את הזרוע שלו במקום).

4. לשנות תנוחה או לזוז מתי ואיך שבא לו (אני צריך להתאים את עצמי ביחס אליו).

אסביר רגע מה כל הנחיה נותנת – 

כמו בהזמנה לא להסכים עם העצות שלי העצירה של הלחיצות שלי כשהן לא נעימות למטופל מחזקות את יכולת עמידתו על גבולותיו באופן כללי (יש כאן גם עניין שהמטפל הוא קצת סוג של סמכות לחלק מהאנשים ועבורם להגיד לא למטפל יהיה דבר מעצים). ההזמנה שלו לדייק את העשייה שלי מחברת אותו לצרכים שלו ולהיות מסוגל לבטא אותם בצורה בהירה. ההתנגדות הפיזית למה שאני עושה עוזרת למטופל לשלוט במידה מסויימת לאן הולך הלחץ שאני מפעיל עליו, ככה הוא גם יכול לדייק את הלחץ לאיפה שהוא זקוק לו במידה מדוייקת ויעילה יותר מלהגיד לי. דבר חשוב נוסף שההתנגדות הפיזית נותנת זה ללמד את המטופל להיות פעיל בתוך ההקשר של העיסוי, דבר שמעביר את המסר הכללי להיות קשוב לעצמך ואקטיבי בתוך החיים, דבר שהרבה אנשים שהולכים לטיפול לא מקיימים. המסר הזה מתחזק עוד יותר עם ההזמנה של המטופל לשנות תנוחה או לזוז תוך כדי, ככה הוא יכול לחקור ולחפש בצורה יצירתית אפשרויות נוספות בתוך ההקשר של העיסוי.

ד. בסוף נעשה שיחת סיכום ונפרד.